הרוורד
נורת’ אמריקן אוויאיישן הרווארד (North American Aviation T-6 Texan), הידוע גם בשם נורת’ אמריקן AT-6 הרווארד, היה מטוס אימון חד-מנועי ששימש את חילות האוויר של בעלות הברית במהלך מלחמת העולם השנייה ולאחריה. המטוס היה אחד ממטוסי האימון המוצלחים ביותר אי פעם, ונעשה בו שימוש רחב להכשרת טייסים ברחבי העולם, כולל בחיל האוויר הישראלי.
רקע כללי
– יצרן: North American Aviation
– טיסה ראשונה: 1 באפריל 1935
– כניסה לשירות: 1938
מאפיינים טכניים
- מבנה ומידות:
– אורך: 8.84 מטר
– מוטת כנפיים: 12.81 מטר
– גובה: 3.57 מטר
– שטח כנף: 23.57 מ”ר
- ביצועים:
– מהירות מקסימלית: כ-335 קמ”ש
– טווח טיסה: כ-1,175 ק”מ
– גובה מקסימלי: כ-6,850 מטר
- מנוע:
– סוג: מנוע רדיאלי
– דגם: Pratt & Whitney R-1340 Wasp
– כוח מנוע: כ-600 כוחות סוס
- חימוש:
– המטוס לא היה חמוש בדרך כלל, אבל ניתן היה להרכיב עליו מקלעים ופצצות קלות לצורכי אימון.
ההרווארד בשירות חיל האוויר הישראלי
רכישה וקליטה
- רכישה:
– חיל האוויר הישראלי רכש מספר מטוסי הרווארד בתקופת הקמת המדינה.
– המטוסים הגיעו ממקורות שונים, כולל רכש מחילות אוויר זרים ותרומות.
- קליטה:
– המטוסים נקלטו בטייסות האימון של חיל האוויר ושימשו להדרכת טייסים חדשים.
– ההרווארד שימש גם במשימות קרביות בתקופת מלחמת העצמאות, כולל תקיפות קלות וסיוע קרקעי.
תפקידים ושימושים
- אימון טייסים:
– ההרווארד היה המטוס המרכזי להכשרת טייסים בחיל האוויר הישראלי.
– המטוס שימש להכשרת טייסים בטיסה בסיסית, טיסות מכשירים, וטיסות קרביות.
- משימות קרביות:
– במהלך מלחמת העצמאות, המטוס שימש לתקיפות קלות נגד מטרות קרקעיות.
– המטוסים השתתפו במשימות סיור ותצפית, וסייעו לכוחות הקרקע במלחמה.
חשיבות היסטורית
ההרווארד היה מטוס האימון המרכזי של חיל האוויר הישראלי בשנותיו הראשונות, וסייע להכשיר דור של טייסים שהפכו לעמוד השדרה של חיל האוויר. המטוס היה פשוט, אמין ונוח לטיסה, מה שהפך אותו לכלי יעיל ללימוד והכשרה של טייסים חדשים.
סיכום
נורת’ אמריקן אוויאיישן הרווארד היה אחד ממטוסי האימון המוצלחים והחשובים ביותר בהיסטוריה של התעופה. הוא שירת בחילות אוויר רבים ברחבי העולם, כולל חיל האוויר הישראלי, וסייע להכשיר דורות של טייסים חדשים. המטוס היה עמיד, אמין ונוח לטיסה, מה שהפך אותו לכלי חיוני בתהליך ההכשרה של טייסים בתקופת מלחמת העולם השנייה ולאחריה.